.שבעצמו ירה כדורי סרק
 

:ביתר פיהר- כאוההקלטת של הרצח יצחק רבין
ט

יצחק רבין הגיע למיון בשעה 21.52 עם פצע ירייה בודד בחזה 3 ס"מ מעל לפיטמה הימנית

בשעה 22.30, לאחר 38 דקות החייאה, נקבע מותו של יצחק רבין. עד אז קיבל 8 מנות דם בלבד.    היות ובהגעתו למיון לא היתה כל פציעה בחזה משמאל, הוכנס נקז רק לבית החזה הימני. 

עם סיום הניתוח עוברים לכתוב סיכומיםבשלב זה, מתחיל שכתוב הדוחות הרפואיים, על מנת שיתאימו לגירסה הרצויה.פצע הכניסה הראשון בחזה "מועלם" ומוחלף בשני פצעי הכניסה בגב, שנורו לאחר המות. להשלמת הדווח השיקרי, מנצלים הרופאים את העובדה שהכדור שחדר לגב מימין, כוון ע"י היורה לעבר פצע הכניסה הקידמי, מה שיצר חפיפה רבה בין מסלולי 2 הקליעים בחזה הימני.  כך, משני פצעי היריה בחזה הימני, נותר פצע הכניסה בגב, ולצידו פצע נוסף במותן שמאל.למרות זאת, ביצוע השכתוב רחוק מלהיות מושלם, ועל כך עוד ישלמו האחראים.

 בשלב הבא, בתעודת חדר המיון המשוכתבת,  האמבולנס (נט"ן)  כבר "הופך" לרכב נוסעים... ועניין הפציעה בחוט השידרה כבר נשכח לגמרי..,  (ראה למטה מימין)

אולם, בכל זאת נותר רמז דק לעניין הנט"ן בדווח: "נשימה אגונלית (gasping)" ובהמשך: " משמאל אוורור תקין", מה שמחייב את הגעתו של יצחק רבין למיון כשהוא מונשם, שכן בלא הנשמה אין אוורור תקין בפצוע עם נשימה אגונלית (כשאין כניסת אוויר של ממש לריאות).

המסמך הרפואי האחרון והמסכם: " סיכום המהלך הקליני", שנכתב כבר למחרת ואף הודפס, נתן שהות "לשפץ" עוד מספר "ליקויים" בדוחות הקודמים- הגרסה השקרית כבר כמעט בשלה.

בע' 1 "טופל" היעדר הדווח הקודם (קרי, במסמכי המיון) על אינטובציה באמצעות שקר על שקר: "בוצעה אינטובציה מיידית" (כדי  שנחשוב שהאינטובציה בוצעה במיון בלי לשקר באופן מפורש, הן תמיד יוכלו לטעון שהתכוונו לאינטובציה מיידית בנט"ן).כמו כן, זה הזמן"לתקן" את  הכשל הלוגי בעניין הנשימה האגונלית עם אוורור תקין משמאל, וזאת ע"י המשפט "המבריק" הבא: "לאחר הנשמה נשמעה הפחתה ניכרת בכניסת אוויר לראה הימנית והאוורור ע"פ הריאה השמאלית נשמע  תקין"

- (כאילו ראו את יצחק רבין גם לפני הנשמה... הבנתם?).  ואולם, על אף  מאמצי-העל להעלמת כל העקבות, הרי שדווקא מן הראייה המפלילה ביותר:  האוורור התקין משמאל -  לא ניתן להיפטר בשום דרך!  והצרה היא שמדובר בממצא הנוגד את קיומו של  חור כניסה בחזה השמאלי עם פגיעת קליע בשער הריאה באותו שלב...  צריך רק לקרוא בקפדנות ולשים לב לפרטים, דבר שאינו קל כלל ועיקר לאחר "שטיפות המח"בהן  "האכילו" את כולנו, כולל רופאים...ולבסוף, אם טרם שמתם לב: יצחק רבין נלקח לחדר הניתוח תוך 8 דקות, כולל הנ"ל: החייאה, החדרת עירויים, פקינג, החדרת נקז מימין, צילום חזה ו: 8 מנות דם - מה יש לומר? ספר השיאים של גינס קטן על רופאי איכילוב...

גם בע' 2 של סיכום המהלך הקליני נותרו לא מעט עקבות מפלילות, ביניהן: היעדר דמם רציני בחלל הבטן על אף קיומו של טחול מרוטש (לא מתקבל על הדעת בפציעת טחול באדם חי), וכן- החדרת נקז בינצלעי לחזה השמאלי דווקא בחדר הניתוח (טוב, תודו שקשה לדרוש מהרופאים להחדיר נקז לחזה השמאלי עוד בטרם נורה הכדור במותן שמאל...).

בע' 3  יש לציין בחומרה יתרה את היעדרו של דווח כלשהו על ניתוח הריאה השמאלית, בו גם הוצא הקליע משער הריאה. "הלקונה" הזאת בדווח תתגלה דווקא בבית המשפט מעדותו של הד"ר קלוגר: "הוצאנו קליעים בזמן הטיפול עצמו"(כשהמדובר בקליע משער הריאה השמאלי, שכן שני הקליעים האחרים נשארו בגופו של יצחק רבין...) 

לבסוף, ההזדמנות האחרונה "לצמצום הנזקים" שהותירו אחריהם הרופאים במסמכים הקודמיםניתנה בידיו של מי אם לא הד"ר יהודה היס? (בהתאם לאימרה שהרופא האחרון הוא גם "הכי חכם", שהרי הוא כבר יודע מה כתבו כל האחרים). תפקידו של היס הוא, אם כך, "להעלים" את שארית דווחי האמת המפלילים, שעוד נותרו במסמכים האחרונים, ואת זאת הוא עושה ממש "עם כל הלב"- עד כדי כך שבדו"ח הפתולוגי לא רק שאין זכר לקליע הראשון ולנזק שהוא גרם, אלא שאף עמוד השדרה כבר נראהסמל הבריאות: "בחוליות עמוד השדרה גבי ומותני אין שברים":

אלא מה? "התגייסותו הנלהבת" של היס לסייע בבניית הגרסה השקרית הייתה דווקא בעוכרי

ואולם הצלחה נבנית לעיתים משגיאות של אחרים. וכך קורה, שדווקא הד"ר היס בכבודו ובעצמו מספק  את המפתח לפתרון התעלומה (כפי שקרה עם הדו"ח הפתולוגי).  היה זה בתחקיר הערוץ השני שנועד לספק אליבי לפני שיהיה גילוי פומבי של הכדור השלישי (ועל כך בסעיף: תפקיד התקשורת). אז... אליבי "התחקיר" ודאי לא סיפק, ואולם גילויים חדשים הוא סיפק ועוד איך... אלא שלאו דווקא בכוון שהתכוונו לו, נהפוך הוא! מה שקרה: היס הציג את צילום החזה החסוי של יצחק רבין בכדי להביא סוף לדיבורים על כדור שלישי, ואכן רואים בצילום שני קליעים בלבד, אלא... שאחד מהשניים, שוד ושבר,  אינו אלא הקליע שנתקע בעמוד השידרה,  זה שאסור לדעת על קיומו!סימנתי למענכם את הקליע החסוי בחץ אדום:

והיכן מסתתר עוד קליע? טוב, זה קל- היה עוד קליע שהוצא משער הריאה השמאלי במהלך הניתוח ע"י הד"ר קלוגר. אז בראוו, יש לנו 3 קליעים, מוכח בפענוח ע"י רדיולוג מומחה. כעת יש כבר עילה מוצדקת למשפט חוזר, ואולם שיא ההפתעה עוד לפנינו! זוכרים שכתבתי שכל מסמכי המיון "הועלמו" בעוד מועד, ונשארו רק מסמכים משוכתבים? (בתוכם דרגה זו או אחרת של מידע מהימן, אך בבסיס כולם תואמי הגרסה השקרית). 

אז בכוונה לא סיפרתי לכם על מסמך יחיד ומיוחד במינו (שגם הוא איכשהו "דלף" פעם באורח נס). הייחודיות שלו היא בכך שעשרות רופאים כמו גם הכותב עצמו ראוהו ולא התייחסו, הוא נראה לגמרי לא שייך, נראה קשור אולי לפצוע אחר, שום דבר לא מזכיר את יצחק רבין, לא לוחות הזמנים, לא הפציעה, לא הטיפול, ממש כלום... חוץ מדבר אחד- נכון, הפציעה בעמוד השדרה - היא לא משאירה ספק: מדובר ביצחק רבין.

הביטו על המיסמך ותיווכחו שיצחק רבין התקבל למיון עם פצע ירייה בודד בקידמת החזה מימין, כשפצע היציאה לכוון עמוד השידרה (D5-6), עם ריסוק של החולייה. מייד עם הגעתו (בשעה 21.52) הוחל בהחייאה (עיסוי לב, אדרנלין), עם איטום חור הכניסה (פקינג) והכנסת נקז לבית החזה הימני. מותו של יצחק רבין נקבע כבר בשעה 22.30, לאחר 30-40 דקות החייאה.

אם כן, לאחר קביעת מותו של יצחק רבין ב 22.30, בעת שהרופאים כבר עסקו בכתיבת דוחות סיכום (כולל הנ"ל), נורו בגופתו של יצחק רבין 2 יריות נוספות בגב.

כל מסמך רפואי קליני מתחיל באנמנזה (סיפור תולדות המחלה או הפציעה), לאחר מכן הממצאים בבדיקה גופנית (מלמעלה כלפי מטה), בהמשך תוצאות המעבדה (אם ישנן) ולבסוף הפעולות שננקטו לפי הסדר.כלומר, מתקדמים מן הפסיבי (מה דווח לרופא) לעבר האקטיבי (מה הוא מצא בעצמו בבדיקה: בהסתכלות, מישוש, ניקוש והאזנה עם סטטוסקופ) ועד לפעולות ממש (אינפוזיה, החייאה, ניתוח וכיוצא בזה).במסמך המיון הנ"ל חסרה האנמנזה (כי אף אחד לא מעז לדווח לרופאים כיצד נפצע הפצוע האלמוני וחסר ההכרה)

:דם בכמות בינונית, הרבה קרישים  (עוברים ישר לממצאים בבדיקה, קודם מה ניגלה בהסתכלות ראשונית)פגיעת פצע ירייה עם חור בריאה באונה עליונה 3-2.5 ס"מ (עדיין בשלב ההסתכלות, אך כבר יותר לעומק)פצע היציאה לכוון D5-6   (שימו לב שמשתמשים בלשון יחיד: "פצע היציאה")עם ריסוק של החוליהנעשו פעולות החייאה: (הבדיקה הסתיימה, כעת עוברים לפעולות שננקטו על פי סדר כרונולוגי)עיסויאדרנלין תוך לבביקיצוב  (שימוש בקוצב לב חיצוני היות ואין פעילות חשמלית של הלב)אשר נמשכו לפחות 30-40 דקות.קיבל כ-8 מנות דםבוצע פקינג של בית החזה הימני עם סגירת החור בריאה, לא נראה דמם אקטיבי זהו משפט קריטי

משמעותו: בשל היעדר דמם אקטיבי, לא היה מקום לניתוח (בעוד שאילו התגלה דמם בלתי נשלט,היה מקום לשקול התערבות ניתוחית לעצירתו בטרם ירימו ידיים, שכן דמם פעיל מעיד שעוד יש זרימת דם ועצירתו עשויה לשפר את המצב) נקבע מוות  נרשם ע"י ד"ר גוטמן שעה 22.30 4/11/95 (יש אישור לכך שהמיסמך הנ"ל אכן נכתב בשעה 22.30, וזאת מכיוון שבשעה 23.30, היה כבר יצחק רבין לאחר עירוי של 22 מנות דם (ולא 8), ואז הוא גם הספיק לעבור ניתוח בטן + חזה. תוספות אלו (14 מנות דם וניתוח בטן + וחזה) מופיעות רק במסמכים המאוחרים יותר (שם כבר מדווח על מות ב: 23.15, לאחר 22 מנות דם וניתוח בטן + חזה)

על מנת שפצעי הירי הללו ייכללו בדוחות הרפואיים (כאילו היו קיימים מלכתחילה), הוחזרו הרופאים לחדר- הטראומה "וחודש" הטיפול הרפואי, כולל המשך בחדר הניתוח. במסמכים הרפואיים הבאים, בעקבות כך, מדווחים (במירמה) שני פצעי הירייה בגב שנורו לאחר המוות, בעוד שפצע הירייה הקטלני בחזה שהרג את יצחק רבין הושמט.